חב' רויה אספקת מים באר יעקב בע"מ נ' מזוז

החלטה

המבקש הגיש תביעה שכנגד, בסכום 2,293,000 ₪. בד בבד עם הגשת התביעה כאמור עתר המבקש בבקשה ליתן לו פטור מתשלום אגרת בית המשפט. הבקשה נדונה והוכרעה, כאשר בהחלטתי מיום 2.8.2011 הוריתי על דחיית הבקשה.

המבקש לא השיג אחר ההחלטה אלא שב והגיש בקשה נוספת מטעמו, מבלי לעתור בבקשה לאפשר לו לשוב ולהגיש בקשה כאמור וממילא מבלי שניתן לו היתר לשוב ולעתור בבקשה שנדונה והוכרעה. למעשה, עוד בטרם הוגשה הבקשה לתיק היא נמסרה לפרקליטות, אשר הגישה תגובה מטעמה. מאוחר יותר הוגש העתק מהבקשה אל תיק ביהמ"ש והנתבעת הגישה אף היא תגובה.

ביהמ"ש העליון נדרש בעבר למצב דברים בו מוגשת בקשה חוזרת למתן פטור מתשלום האגרה. ברע"א 5168/01 עליזה ראובני נ' יעקב בן הרוש [פורסם בנבו] קבע ביהמ"ש כדלהלן: "בפניי "בקשה חוזרת" לפטור מאגרה והפקדת עירבון. ככלל, אין בנמצא הליך של בקשה חוזרת או בקשה לעיון חוזר בעניין הפקדת עירבון. אמנם, המדובר בהליך ביניים מבחינת טיבו (ראו דברי השופט ד' לוין בבש"א 367/98 הול נ' דננברג פ"ד מג(4) 186). עם זאת, הכלל הוא שבהעדר שינוי מהותי בנסיבות, או התגלותן המאוחרת של עובדה או עובדות אשר יכולות להביא לשינוי בהחלטה, אין מקום לשוב ולדון באותו עניין עצמו. הטעם לכך נעוץ בעובדה, שלבעל דין המבקש פטור כאמור ניתנת זכות טיעון מלאה להציג את עמידתו ולבססה כראוי בפני בית המשפט. הגשת בקשות חוזרות, אשר תכליתן להוות "מקצה שיפורים" על הבקשה המקורית, מטילה עומס מיותר על בית המשפט. הידרשות כדבר שבשגרה לבקשות חוזרות מעין אלה מכבידה, על כן, על יכולתו של בית המשפט ליתן שירות לכלל המתדיינים שבפניו. זאת ועוד, בהידרשות כזו לבקשות ל"עיון חוזר" יש גם כדי להכביד על בעל הדין שכנגד, ולעיתים אף להסב לו הוצאות מיותרות. כאשר הגורם להגשת בקשות נוספות הוא מחדל של בעל דין מהצגת מלוא התמונה הנדרשת בפני בית המשפט במסגרת בקשתו המקורית, דומה כי ברגיל אין הצדקה לשוב ולהידרש לעניין שכבר הוכרע בו. עם זאת, נראה לי שכאשר מדובר בבעל דין שאינו מיוצג, ואינו מורגל בהליכים משפטיים, אין לשלול לגמרי אפשרות של תיקון טעות באמצעות "בקשה חוזרת" מן הסוג שבפניי. העדר ייצוג הוכר כשיקול לגיטימי להתחשבות בבעל דין שלא מקיים את הוראות סדרי הדין".

בנסיבות העניין, לא מצאתי שמתקיימות נסיבות המצדיקות לשוב ולהידרש לבקשה שנדונה והוכרעה. המבקש מיוצג על ידי עו"ד ולא ברור מדוע לא הניח תשתית עובדתית, מלאה ומקיפה בכל הקשור ליכולתו הכלכלית עוד במסגרת בקשתו הראשונה. במסגרת תשובת המבקש לתגובת הנתבעת ציין המבקש, כי הבקשה הראשונה "הוגשה ע"י המבקש בעצמו מבלי שהיה מיוצג", כאשר "במועד הבקשה הראשונה לא היו בידי המבקש חוות הדעת מטעם הכונס ו/או אישור רו"ח" [סעיפים 2 ו – 3 לתשובה לתגובה]. איני מקבל את הטענות כאמור. בכל הקשור לייצוגו של המבקש, הרי שהבקשה הראשונה לפטור מתשלום האגרה הוגשה בד בבד עם הגשת התביעה, כאשר כתב התביעה נערך על ידי עו"ד אשר ייצגה את המבקש בתביעה. לא הייתה כל מניעה, לפיה המבקש יסתייע בשירותי עורכת הדין גם בכל הקשור לעריכת הבקשה לפטור מתשלום האגרה. אשר לאישור רואה החשבון – עיון בבקשות שהוגשו על ידי המבקש מעלה, כי האישור שצורף לבקשה החוזרת הוגש גם במסגרת הבקשה הראשונה, כאשר בהחלטתי מיום 2.8.2011 הובאה התייחסות לאישור האמור.

למעשה, די באמור לעיל על מנת להגיע למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות. מעבר לאמור, אציין כי דין הבקשה להידחות גם לגופם של דברים, וזאת בשים לב לעובדה לפיה לא הוצגו אסמכתאות עדכניות מניחות את הדעת אודות הכנסות המבקש, אשר עובד כנהג מונית ומשתכר. עצם נקיטת הליכי מימוש דירת המגורים מעיד על יכולתו הכלכלית המוגבלת של המבקש, אולם לא היה מנוס מצירוף אסמכתאות ברורות ועדכניות אודות הכנסת המבקש מעיסוקו כנהג מונית. אין די באישור רו"ח מיום 20.1.2011, כאשר הבקשה החוזרת הוגשה כתשעה חודשים לאחר מועד הפקת האישור. מעבר לאמור, האישור עצמו אינו מפורט באופן מספק, לא ברור האם מדובר בהכנסה ברוטו או בהכנסה נטו והמבקש לא נתן הסבר באשר לשיעור ההכנסה הנמוך וכיצד יש באפשרותו להתקיים מהכנסה בשיעור כאמור, במיוחד כאשר הוא נדרש לשאת בתשלום מזונות, בשיעור שעולה על הכנסתו החודשית. בכל הקשור לסכום התביעה, סוגיה זו אף היא הוכרעה בהחלטתי מיום 2.8.2011, ולא מצאתי מקום לשוב ולהידרש לסוגיה זו. הגשת תביעה בשיעור כה גבוה, כאשר סכום התביעה אינו מבוסס באופן מספק, מצדיקה אף היא דחייתה של הבקשה.

הבקשה נדחית; אגרת ביהמ"ש תשולם לא יאוחר מיום 16.2.2012, שאם לא כן תימחק התביעה.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מהחלטתי אל המבקש, המשיבה 1 והמשיבה 2.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ב, 18 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: